גזר דין בתיק ת"פ 50843-11-10

1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של נהיגה ע"י בלתי מורשה - עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, גרימת תאונת דרכים, נזק וחבלה - לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, גרימת חבלות של ממש - לפי סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה, מעשה פזיזות ורשלנות - לפי סעיף 338 (א)(1) לחוק העונשין.

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 11.11.10 באזור התעשייה בשגב שלום, נהג הנאשם ברכב פרטי כשהוא אינו מורשה לנהיגה וגרם לתאונת דרכים בכך שפנה פניה חדה ימינה מנתיב נסיעתו, איבד שליטה ברכבו, עלה על המדרכה והתנגש חזיתית בהולך רגל (מורד אלעוודרה - להלן: הולך הרגל) אשר עמד על המדרכה במקום. כתוצאה מהתאונה נחבל הולך הרגל בגופו, חבלות של ממש בדמות שבר בפמור שמאל, פצעים קרועים בקרסול, שבר בבסיס MT-2. הולך הרגל פונה לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה ואושפז למשך 10 ימים.

3. במסגרת הסדר הטיעון צירף הנאשם כתב אישום נוסף - ת.פ. 25938-03-11 בו הורשע בעבירות של הפרת הוראה חוקית והיזק בזדון, בכך שבתאריך 12.03.11 שבר את האיזוק האלקטרוני מרגלו וקרע את חוטי הטלפון.

4. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל ארוך ומרתיע, מאסר מותנה, פסילת רישיון ארוכה בפועל במצטבר לפסילה שמרצה כעת, פסילה על תנאי ופיצוי משמעותי למתלונן. ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת האירוע ואת תוצאותיו הקשות, דהיינו הפגיעה הקשה שנגרמה למתלונן. נטען כי נהיגה ללא רישיון מהווה סכנה ממשית למשתמשים ברכב ולהולכי הרגל, בפרט כאשר מדובר בנאשם אשר לחובתו הרשעות תעבורתיות ואשר רישיונו נפסל בעבר בגין עבירה דומה של נהיגה ללא רישיון.

אשר לתסקיר שירות המבחן- נטען כי מדובר בהמלצה בלבד אשר במקרה דנן, יש לדחותה מאחר ואיננה משקפת את חומרת מעשי הנאשם ואת הצורך לתת את הדגש על האינטרס הציבורי בעבירות נשוא הרשעת הנאשם בשל הסכנה הרבה הכרוכה בהן.

5. ב"כ הנאשם מנגד, עתר שלא למצות הדין עם הנאשם בהתחשב בהודאתו שחסכה זמן שיפוטי יקר, גילו הצעיר, עברו הנקי, לקיחת האחריות מצידו על מעשיו והבעת חרטה כנה. עוד נטען כי יש לזקוף לקולא אף התיקון המשמעותי שבוצע בכתב האישום בשל קשיים ראייתיים  וכן את נסיבותיו האישיות הקשות ומצבו הבריאותי אשר אף הביא להחלטה לשחררו ממעצר. בעניין זה הפנה ב"כ הנאשם לתסקיר שירות המבחן המציין כי הנאשם סובל מחסכים רגשיים ומקשיים נוספים על רקע מחלתו וגידולו ללא הורים וכן להמלצת שירות המבחן לעניין העונש.

כמו כן הפנה לחוו"ד פסיכיאטרית שגובשה בעניינו של הנאשם ממנה עולה כי הוא סובל מקשיי קשב וריכוז ומשיפוט חברתי לקוי.

נטען כי האיזון הראוי הינו עונש צופה פני עתיד וקנס וזאת לאור הנסיבות המיוחדות הקיימות במקרה דנן.

6. הנאשם הביע חרטה על מעשיו וטען כי הוא מקפיד ליטול את הטיפול התרופתי.

7. הנאשם יליד 1989. אין לחובתו הרשעות קודמות.

8. במסגרת הראיות לעניין העונש הוגש גיליון ההרשעות התעבורתי של הנאשם ממנו עולה כי לחובתו 7 הרשעות קודמות בהן נהיגה ללא רישיון נהיגה. בנוסף הוגשו תמונות המתעדות את פציעתו של המתלונן וכן מכתב שחרור מבית החולים בו מפורטות הפגיעות מהן סובל.

9. מתסקיר שהוגש עולה כי הנאשם בן 22, רווק, נמנה למשפחה בת 9 נפשות, סובל מגיל צעיר ממחלת האפילפסיה, מתגורר עם סבתו בפזורה הבדואית בנגב. עוד עולה כי הנאשם מוכר למערכת הפסיכיאטרית ומתקיים מקצבת נכות של המל"ל.

עוד מהתסקיר עולה, כי הפסיכיאטר המחוזי בחוות הדעת שגיבש ציין "קרוב לוודאי צעיר הלוקה במחלה נירולוגית - כפיון, עם תדירות התקפים גבוהה יחסית... על רקע של מחלה, קיימת ירידה מנטאלית - קוגנטיבית מסוימת, לא ברמת פיגור... מומלץ המשך במעקב מרפאתי".

השירות מתרשם מאדם שסובל מבדידות חברתית ומשפחתית, מתקופת ילדותו סובל מחסכים רגשיים על רקע גידולו ללא הורים ומקשיים נוספים, שקשורים להיותו מתמודד עם מחלת אפילפסיה. עוד מתרשם השירות שבתקופת ילדותו והתבגרותו התקשה לגבש גבולות פנימיים להתנהגותו, אם כי נראה שבתקופה האחרונה רמת התארגנותו עלתה. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, ברמת שיתוף הפעולה עם השירות באופן מלא, תוך לקיחת אחריות על התנהגותו בעת ביצוע העבירות.

עוד עולה מהתסקיר, שהשירות נפגש עם בני משפחתו המורחבת וציין, כי הוריו של הנאשם הפסיקו לטפל בו ולהתעניין בו על רקע מחלתו ובעצם העבירו את כל אחריות גידולו לסבתו שסיפקה לו מענים של חום ואהבה, אך היה לה קושי להציב לו גבולות ולחנך אותו.

לאור התרשמות השירות שחל שינוי חיובי ביכולתו של הנאשם לקחת אחריות על התנהגותו ולאור מצבו הבריאותי והמחלה הקשה ממנה סובל וכן לאור הערכתם כי עונש מאסר בפועל עלול לגרום לרגרסיה במצבו של הנאשם, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה התנהגותית, המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם מאסר מותנה מרתיע.

10. אין מחלוקת כי מדובר בעבירות חמורות אשר חומרתן באה לידי ביטוי בפרט על רקע החבלות שנגרמו למתלונן. בתי המשפט עמדו לא אחת על הצורך לנקוט בענישה קשה ומרתיעה כלפי מבצעי עבירות התעבורה אשר תוצאתן עלולה להיות קטלנית לציבור כולו.

מושכלות יסוד - הענישה הינה אינדיבידואלית. כל מקרה ונסיבותיו, תהא חומרת העבירה אשר תהא.

11. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהנסיבות המיוחדות הקיימות במקרה דנן, בפרט על רקע מצבו הבריאותי של הנאשם החולה במחלת אפילפסיה, עם תדירות התקפים גבוהה יחסית (כפי המצוין בחוו"ד פסיכיאטרית) וכן סובל מירידה מנטאלית קוגניטיבית מסוימת.